| פורסם: |
חש"ם 705, |
התשס"ז (26.6.2007), |
עמ' 428 |
| ת"ט: |
חש"ם 709, |
התשס"ז (9.9.2007), |
עמ' 619 |
בתוקף סמכותה לפי סעיפים 22 ו-23 לפקודת המועצות המקומיות (להלן – הפקודה), וחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962 (להלן – חוק הביוב), מתקינה המועצה המקומית שלומי חוק עזר זה:
הגדרות
1. בחוק עזר זה –
"אגרת ביוב" או "אגרה" – אגרה המוטלת לכיסוי הוצאות החזקת ביוב כאמור בסעיף 37 לחוק הביוב;
"אגרה קודמת" – אגרה המוטלת לפי חוק עזר קודם;
"אדמה חקלאית" – כל קרקע שאינה בנין שייעודה לחקלאות על פי תכנית ואין משתמשים בה או שלא ניתן לגביה היתר לשימוש למטרה אחרת;
"אישור בניה חדשה" – אישור מוסד תכנון לבקשה להיתר בניה להקמת בניה חדשה טרם מתן היתר בניה;
"אישור בקשה להיתר בניה" – אישור בקשה כאמור על ידי מוסד תכנון מוסמך כמשמעו בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבניה);
"ביוב", "ביב פרטי", "ביב ציבורי", "ביב מאסף", "נכס", "בעל" או "מחזיק" של נכס – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק הביוב;
"בנין" – מבנה, בין שהוא ארעי ובין שהוא קבוע, בין שבנייתו הושלמה ובין אם לאו, הבנוי אבן, בטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לבנין חיבור של קבע;
"בניה חדשה" – הקמת בנין חדש על גבי נכס או תוספת לבנין קיים הניצב בנכס;
"דמי פיתוח" – דמי פיתוח ששולמו למינהל מקרקעי ישראל או למי מטעמו בעבור מימון עלות התקנתה של מערכת ביוב או פיתוח מערכת הביוב ובלבד שסכומם אושר על ידי מינהל מקרקעי ישראל;
"היטל ביוב" או "היטל" – היטל המוטל לכיסוי הוצאות של התקנת ביוב או של קנייתו לפי סעיף 17 לחוק הביוב ובהתאם לחוק עזר זה;
"היטל קודם" – היטלי ביוב לפי חוק עזר קודם;
"היתר בניה", "סטייה מהיתר", "שימוש חורג" – כמשמעותם בחוק התכנון והבניה;
"הפרשי הצמדה", "מדד", "תשלומי פיגורים" – כמשמעו לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980;
"המהנדס" – מהנדס המועצה או עובד העיריה שהוא הסמיכו בכתב לענין חוק עזר זה;
"חוק עזר קודם" – חוק עזר לשלומי (ביוב ובורות שפכים), התשנ"ז-1996;
חוק עזר לשלומי (ביוב), התשל"ו-1976;
חוק עזר לשלומי (אגרת ביוב), התשל"ו-1976;
"יציע", "עליית גג" – כמשמעותם בסעיף 1.00.1 לסימן א' לתוספת השלישית לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 (להלן – תקנות היתר בניה);
"מערכת ביוב", "ביוב" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביוב לרבות קווי ביבים, מאספים ומערכות שאיבה, טיהור וסילוק;
"מרפסת" – חלק חיצון של בנין אשר –
(1) רצפתו קשורה לרצפת פנים הבנין ודלת מעבר ביניהן;
(2) לא יותר משלושת רבעי היקף רצפתו מוקפים קירות;
(3) לאורך שאר שוליו ניצב מעקה שגובהו אינו עולה על 1.10 מטר מהמפלס של רצפתו;
"מרתף" – חלק מבנין שחללו בין רצפתו ותחתית תקרתו נמצא כולו או רובו מתחת למפלס פי הקרקע המקיפה אותו, או מתחת למפלס כביש או מדרכה הנמצאים במרחק אשר אינו עולה על 1.50 מטר ממישור הקיר החיצון שלו; לענין זה, "מפלס פני הקרקע" וכן "מפלס כביש או מדרכה" – הגובה של כל אחד מהם במרכז מישור הקיר החיצון כאמור, ולגבי קיר שיש בו תפרי התפשטות – גובהו של כל אחד מהם במרכז שבין כל שני תפרי ההתפשטות האמורים או במרכז תפר התפשטות הסמוך לקצה הבנין ובין קצה הבנין;
"נכס" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביוב, לרבות דרכי מעבר שאינן ציבוריות;
"נכס לתעשיה", "נכס לבית עסק" – נכס המיועד לפי תכנית או היתר לשימוש חורג לתעשיה או לעסק מכל סוג שהוא;
"עבודות ביוב" – עבודות הנדרשות להתקנתו או קנייתו של ביוב, או שלב משלביו לרבות כל עבודה או מטלה הנדרשת לצורך אלו;
"המועצה" – המועצה המקומית שלומי;
"קומה" – חלל המשתרע בין שתי רצפות סמוכות הנמצאות זו מעל זו, על פי גובהו המזערי של אותו חלל כקבוע בסעיף 2.03 לסימן ב' לחלק ב' לתוספת השניה לתקנות היתר בניה, ככל שנקבע כזה, ולרבות בניני עזר, מרתפים, מרפסות, מחסנים, חדרי מדרגות, מעברים, גבליות, מרתפי חניה, חניות מקורות, יציעים, חדרי מעליות, עליות גג וכל שטח אחר בקומה;
"ראש המועצה" – לרבות עובד המועצה שהוסמך על ידו בכתב;
"שטח בנין" – הסכום במ"ר של שטחי כל הקומות בבנין ולרבות:
(1) שטחים מבונים שהוקמו בלא היתר או בסטיה או בחריגה מהיתר;
(2) שטחו של בנין או שטחה של תוספת לבנין העתידים להיבנות שאושרה לגביהם בקשה להיתר בניה על ידי מוסד תכנון – לפי הבקשה שאושרה;
"שטח קומה" – הסכום הכולל במ"ר של שטח ההשלכה האופקית של רצפת הקומה, בתוספת השטח שמתחת לקירותיה החיצוניים והפנימיים;
"שטח קרקע" – שטחה הכולל של הקרקע שבנכס לרבות הקרקע שעליה ניצב הבנין;
"שטח המיועד לצורכי ציבור" – שטח קרקע או בנין המיועד בתכנית לצורכי ציבור;
"שטח המיועד להפקעה" – שטח המיועד לצורכי ציבור; לפי תכנית שבתוקף ואשר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הודיעה כי בכוונתה להפקיעו בהתאם לסעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943 (להלן – פקודת הקרקעות);
"שלב ביוב" – כמשמעותו בסעיף 17 לחוק הביוב;
"תעודת העברה לרשם המקרקעין" – כאמור בסעיף 21 לפקודה;
"תכנית" – כהגדרתה בחוק התכנון והבניה;
"תעריפי ההיטל המעודכנים" או "תעריפי האגרה המעודכנים" – תעריפי ההיטל או האגרה שבתוספת בשיעורם המעודכן במועד הוצאת דרישת התשלום;
"תעריפי ההיטל שבתוקף" או "תעריפי האגרה שבתוקף" – תעריפי ההיטל או האגרה שבתוספת לפי שיעורם המעודכן ביום התשלום לקופת המועצה.
היטל ביוב
| 2. |
(א) |
היטל ביוב נועד לכיסוי הוצאות התקנת מערכת הביוב או קנייתה, בלא זיקה לעלות ההתקנה או הקניה של שלבי ביוב המשמשים את נכס החייב דווקא. |
|
|
(ב) |
היטל ביוב יוטל בהתקיים אחד מהתנאים האלה: |
|
|
|
(1) תחילת ביצוע עבודות להתקנת מערכת ביוב אשר תשמש את הנכס נושא החיוב במישרין או בעקיפין; תעודת המהנדס תשמש ראיה לכאורה למועד תחילתן של עבודות כאמור; |
|
|
|
(2) אישור בניה חדשה או הוספת בניה בנכס (להלן – בניה חדשה) ובלבד שקיימת מערכת ביוב המשמשת או המיועדת לשמש את הנכס נשוא החיוב במישרין או בעקיפין, בין טרם תחילתו של חוק עזר זה ובין לאחריה, או שהחלו העבודות להתקנתה של מערכת ביוב כאמור; |
|
|
|
(3) בניה חורגת. |
|
אופן חישוב ההיטל
| 3. |
(א) |
היטל ביוב יחושב לפי שטח הקרקע ושטח הבנין שבנכס וסכומו יהא הסכום המתקבל ממכפלת שטח הקרקע ושטח הבנין שבנכס בתעריפי ההיטל שבתוספת. |
|
(ב) |
היטל שעילתו היא לפי סעיפים 2(ב)(1) ו-(3) ישולם לפי תעריפי ההיטל המעודכנים; היטל שעילתו היא לפי סעיף 2(ב)(2) ישולם לפי תעריפי ההיטל שבתוקף בעת מתן ההיתר. |
|
(ג) |
שולמו בעבור נכס דמי פיתוח, היטל קודם או היטל ביוב (להלן – חיוב ראשון), בשל ביצוע שלב ביוב, לא ייכללו שטח הקרקע ושטח הבנין בנכס, בעת הטלתו של החיוב הראשון ואשר בעבורם שולם אותו חיוב, במניין השטחים לפי סעיף קטן (א), לצורך חישוב היטל הביוב בעבור אותו שלב ביוב. |
|
(ד) |
שולם בעבור נכס, בשל ביצוע שלב ביוב, חיוב ראשון, יחויב בעל נכס בתשלום היטל ביוב בעד בניה חדשה, לאחר ששולם החיוב הראשון. |
|
(ה) |
אושרה על ידי מוסד התכנון בניה חדשה תחת בנין שנהרס ושולם בעדו חיוב ראשון, יחושב ההיטל בשל הבניה החדשה על בסיס שטחה בניכוי שטח הבנין שנהרס כאמור. |
|
(ו) |
נוכחה המועצה לדעת, לאחר גמר בנייתו של בנין, כי השטח הבנוי בפועל אינו זהה לשטח הבנין כפי שצוין בתכניות הבניה שעל פיהן שולם ההיטל, תשיב לבעל הנכס או תגבה ממנו, לפי הענין, את סכום ההפרש הנובע מפער השטחים שהתגלה; סכום ההפרש כאמור יחושב על בסיס תעריפי ההיטל שהיו בתוקף בעת תשלום ההיטל, בתוספת הפרשי הצמד |
היטל בשל בניה חורגת
| 4. |
(א) |
|
בשל בניה חורגת חייב בעל נכס בתשלום היטל ביוב. |
|
(ב) |
|
לענין סעיף קטן (א) יראו את יום התחלת הבניה החורגת, כפי שייקבע על ידי המהנדס, כמועד בו התגבש מועד החיוב בהתאם לסעיף 2(ב)(3) (להלן – מועד התגבשות החיוב). |
|
(ג) |
|
לצורך תשלום ההיטל לפי סעיף זה, תמסור המועצה לחייב דרישת תשלום. |
|
(ד) |
|
סכום החיוב בהיטל בשל הבניה החורגת יהא הסכום הגבוה מבין אלו: |
|
|
(1) |
סכום המחושב לפי תעריפי ההיטל במועד התגבשות החיוב בתוספת תשלומי פיגורים |
|
|
(2) |
אם הועלו תעריפי ההיטל במועד כלשהו לאחר מועד התגבשות החיוב (להלן – מועד ההעלאה) – סכום המחושב לפי תעריפי ההיטל המעודכנים בתוספת תשלומי פיגורים החל מהמועד המאוחר מבין אלה: |
|
|
|
(א)מועד ההעלאה; |
|
|
|
(ב)חמש שנים טרם המועד שבו התגלתה הבניה החורגת; |
|
|
|
לענין סעיף זה, "העלאת תעריפי ההיטל" – העלאת תעריפים באמצעות תיקונו של חוק העזר. |
|
(ה) |
|
שולם ההיטל ונהרס בנין המהווה בניה חורגת בתוך 5 שנים מיום תחילת הבניה, תשיב המועצה לבעל הנכס את ההיטל ששילם בגין הבניה החורגת, בניכוי 20% משיעור ההיטל בגין כל שנה או חלק ממנה, בצירוף הפרשי הצמדה מיום התשלום ועד יום ההשבה. |
פטור לאדמה חקלאית
| 5. |
(א) |
לא יוטל היטל על אדמה חקלאית. |
|
(ב) |
חדל נכס מלהיות אדמה חקלאית, יחויב בעליו בהיטל סלילה לפי הוראות חוק עזר זה, ובהתאם לסעיפים קטנים (ג) עד (ה); ההיטל יוטל בכפוף לקיומה של מערכת ביוב המשמשת את הנכס או המיועדת לשמש את הנכס או בכפוף לתחילת עבודות להתקנתה של מערכת ביוב כאמור. |
|
(ג) |
חדל נכס להיות אדמה חקלאית מכוח שינוי ייעודה על פי תכנית, ישולם ההיטל על פי תעריפי ההיטל המעודכנים. |
|
(ד) |
חדל נכס מלהיות אדמה חקלאית, משניתן לגביו היתר לשימוש חורג, ישולם ההיטל לפי תעריפי ההיטל שבתוקף וכתנאי למתן ההיתר. |
|
(ה) |
חדל נכס מלהיות אדמה חקלאית שלא מכוח תכנית לפי סעיף קטן (ג) או בלי שניתן לגביו היתר כאמור בסעיף קטן (ד), יחולו הוראות סעיף 6, בשינויים המחויבים. |
חיוב בהיטל בשל שטח המיועד להפקעה
| 6. |
(א) |
לא יוטל חיוב בהיטל ביוב בשל שטח המיועד להפקעה. |
|
(ב) |
שילם בעל נכס היטל בעבור נכס ובמהלך 5 השנים שממועד תשלום ההיטל הוחל בהליך הפקעה וניתנה הודעה בהתאם לסעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות, תשיב המועצה לבעל הנכס את ההיטל ששילם בניכוי 20% מסכום ההיטל בעבור כל שנה או חלק ממנה, בצירוף הפרשי הצמדה מיום התשלום ועד יום ההשבה. |
דרישה לתשלום ההיטל
| 7. |
(א) |
לצורך תשלום ההיטל, תמסור המועצה לחייב דרישת תשלום כאמור בסעיף 28 לחוק הביוב. |
|
|
(ב) |
דרישת התשלום תימסר בעת התגבשות עילת החיוב כקבוע בסעיף 2(ב) ובסעיף 5; ואולם אם לא נמסרה מסיבה כלשהי דרישת תשלום באחד מהמועדים הנקובים בסעיפים האמורים (להלן – מועד החיוב המקורי), רשאית המועצה למסור את דרישת התשלום טרם חיבורו של ביב פרטי לביב הציבורי או טרם מתן תעודת העברה לרשם המקרקעין או לצורך העברת זכויות חכירה במינהל מקרקעי ישראל; במקרה זה ייקבע סכום החיוב על בסיס תעריפי ההיטל כפי שהיו בתקפם במועד החיוב המקורי בתוספת הפרשי הצמדה. |
|
|
(ג) |
אין בפגם שנפל בדרישת תשלום או באי מסירתה במועדים הנקובים בסעיף קטן (ב) כשלעצמו כדי לגרוע מחובת בעל נכס בתשלום היטל ביוב. |
|
|
|
(1)דרישת תשלום לפי סעיף 2(ב)(1) ו-(3) וסעיפים 4 ו-5(ג)(ה) תיפרע בתוך חודש ממועד הוצאתה; |
|
|
|
(2) דרישת תשלום לפי סעיפים 2(ב)(2) ו-5(ד) או לפי סעיף קטן (ב) סיפה תיפרע בתוך 7 ימים ממסירתה לבעל הנכס ובכל מקרה כתנאי להוצאת היתר הבניה או תעודת ההעברה. |
|
|
(ד) |
לא התאפשר חיבורו של נכס למערכת הביוב, רשאי המהנדס לדחות את תשלום ההיטל בעד אותו נכס, ובלבד שמועד תשלום ההיטל יחול לא יאוחר מהיום שבו ניתן לחבר את הנכס למערכת הביוב, לפי קביעת המהנדס. |
|
|
|
|
|
חיבור ביב פרטי
| 8. |
(א) |
לא יחובר ביב פרטי לביוב אלא על ידי המועצה, או לאחר מתן אישור מראש ובכתב מאת המהנדס ובכפוף לתשלום היטל ביוב או היטל קודם לפי הוראות חוק עזר זה. |
|
(ב) |
בעל נכס או מחזיק בנכס המבקש לחבר ביב פרטי שבנכס לביוב, יגיש למהנדס בקשה בכתב בצירוף תכנית החיבור. |
|
(ג) |
המהנדס לא יאשר חיבור כאמור בסעיף קטן (א) אלא בכפוף לקיום הוראות חוק עזר זה, וכן כל דין העוסק בהתקנת ביוב ולרבות חוק התכנון והבניה. |
|
(ד) |
על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית המועצה להורות על חיבור בלא התניה כאמור בטרם שולם היטל בהתקיים נסיבות מיוחדות שענינן שיקולי מניעת נזק סביבתי על פי קביעת המהנדס. |
התקנת ביב פרטי
9. לא יבצע אדם עבודות להתקנתו של ביב פרטי, אלא לפי תכנית ביצוע שאושרה על ידי המהנדס; לענין סעיף זה, "התקנת ביב פרטי" – ביצוע עבודות בביב פרטי בהתאם לסעיף 40 לחוק.
אגרת ביוב
| 10. |
(א) |
מחזיק בנכס ישלם למועצה אגרת ביוב; סכום האגרה יהיה הסכום המתקבל ממכפלת כמות המים שנצרכה בידי המחזיק בתעריפי האגרה הנקובים בפרט 3 לתוספת לפי שיעורי האגרה המעודכנים; לענין זה –"כמות המים שנצרכה" – כמות המים כפי שנמדדה במד המים המותקן בנכס בניכוי כמות המים לגינון נוי ובהעדר מד מים שהותקן על ידי המועצה – כמות המים שבעדה מחויב הצרכן בתשלום אגרת צריכת מים;
"מים לגינון נוי" – המים המשמשים לגינון נוי כמשמעות מונח זה בתקנות המים (תעריפים למים לרשויות המקומיות), התשנ"ד-1994, וזאת עד למכסה המוקצבת על פי התקנות האמורות שבעבורה זכאי צרכן לתעריף המופחת שיקבע לגבי שילוש זה. |
|
|
(ב) |
המועצה תקיים ותנהל קרן פחת ייעודית (להלן – הקרן) וזאת בהתאם לכללים האלה: |
|
|
|
(1) הקרן תנוהל במסגרת חשבון בנק נפרד שתפתח המועצה למטרה זו; |
|
|
|
(2) בקרן יופקד החלק היחסי מהכנסות שיתקבלו מאגרת הביוב המיועד לשיקום ולהחלפה של ביוב; לגבי אגרה הנגבית בשל נכס אחר יהא החלק שיופקד בקרן תגמולים – אגרת פחת; |
|
|
|
(3) לא ייעשה כל שימוש בכספים הצבורים בקרן אלא לטובת שיקום והחלפת ביוב או מרכיבים בו. |
|
ועדה להפחתות אגרת ביוב
| 11. |
(א) |
המועצה תהא רשאית להפחית את אגרת הביוב בשל נכס לתעשיה או לבית עסק, במקרה שבו כמות המים המוזרמת למערכת הביוב קטנה באופן משמעותי מכמות המים שנצרכה כהגדרתה בסעיף 10(א) (להלן – הפרש כמות); עצם ההפחתה וסכומה ייקבעו בהתאם להוראות סעיף זה. |
|
(ב) |
המועצה תמנה ועדה, אשר תדון בבקשות להפחתת סכום אגרת הביוב, בשל הפרש כמות (להלן – הועדה). |
|
(ג) |
חברי הוועדה יהיו מהנדס המועצה, גזבר המועצה, מנהל מחלקת הביוב ויועץ משפטי למועצה. |
|
(ד) |
הוועדה תגבש אמות מידה שלפיהן תיבחן ותידון הבקשה להפחתת תשלום האגרה; אמות המידה יכללו בין השאר את הפרש הכמות; השלכת הפטור על הכנסותיה של המועצה ויכולתה לממן את הוצאות אחזקת מערכת הביוב; טיב השפכים המוזרמים למערכת הביוב והשפעתן האפשרית של ההפחתות על יכולתה של הרשות לקיים ולהחזיק את מערכת הביוב. |
|
(ה) |
אמות המידה שתגבש הוועדה טעונות את אישור המועצה; המועצה רשאית לשנות ולתקן את אמות המידה וכן להוסיף עליהן. |
|
(ו) |
הוועדה תקבע את נוהלי הגשת הבקשה ואת אופן הגשתה על ידי המחזיקים, ולרבות ניסוח טופסי בקשה וקביעת הוראות ודרישות של המצאת ראיות, אסמכתאות ומסמכים נדרשים וכיוצא באלה. |
|
(ז) |
הוועדה תדון בבקשה להפחתה ותבחן בהן על יסוד אמות המידה שאושרו על ידי המועצה ועל פי הנהלים שתקבע. |
דרישת תשלום האגרה
| 12. |
(א) |
למחזיק בנכס שלו מספקת המועצה מים תימסר דרישה לתשלום אגרת הביוב יחד עם הדרישה לתשלום אגרת צריכת מים ובתוספת לה. |
|
(ב) |
למחזיק בנכס שהמועצה אינה מספקת לו מים תימסר דרישת התשלום לאגרת הביוב בדרך הקבועה בדין, ויכול שדרישה זו תצורף לדרישת התשלום של החיוב בארנונה הכללית המוטלת בשל אותו נכס. |
שערוך חיובים וחובות
| 13. |
(א) |
לא שולם במועדו היטל ביוב שנמסרה לגביו דרישת תשלום לפי סעיף 7(ג)(1) ייתוספו לסכום המצוין בדרישת התשלום תשלומי פיגורים החל מהמועד שנקבע לתשלומו בחוק עזר זה ועד למועד התשלום בפועל. |
|
(ב) |
לא שולם במועדו היטל ביוב שנמסרה לגביו דרישת תשלום לפי סעיף 7(ג)(2), תפקע דרישת התשלום; כל דרישת תשלום חדשה שתימסר בטרם הוצאת ההיתר, התעודה או האישור, לפי הענין, תהיה בהתאם לתעריפי ההיטל המעודכנים ותעמוד בתוקפה במשך 7 ימים ממועד מסירתה לבעל הנכס. |
|
(ג) |
על אף האמור בסעיף קטן (ב), ניתנו ההיתר או התעודה או האישור נושא הסעיפים האמורים, בלא ששולם ההיטל או חלק ממנו, יוספו לסכום שלא שולם תשלומי פיגורים החל ממועד שנקבע לתשלומו בחוק עזר זה ועד למועד התשלום בפועל. |
|
(ד) |
לא שולמה במועדה אגרת ביוב שנמסרה לגביה דרישת תשלום לפי סעיף 12 לחוק עזר זה, יחולו לגביה הוראות הדין החלות על פיגור בתשלום אגרת צריכת מים. |
פגיעה בביוב
14. לא יעשה אדם מעשה העלול לפגוע או להזיק לביוב השייך למועצה.
הטלת חיובים מכוח חוקי עזר קודמים
| 15. |
(א) |
היתה המועצה מוסמכת לחייב בעל נכס בתשלום היטל קודם או באגרה קודמת, וזה לא נדרש על ידה (להלן – החיוב הקודם) ישלם בעל הנכס למועצה, לפי דרישתה, את החיוב הקודם וזאת בהתאם להוראות חוק העזר הקודם שמכוחו היתה המועצה מוסמכת להטיל את החיוב הקודם, ובכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג). |
|
(ב) |
סכום החיוב הקודם שישלם בעל נכס, כאמור בסעיף קטן (א), ייקבע לפי תעריפי החיוב הקודם; לענין זה, "תעריפי החיוב הקודם" – התעריפים התקפים בעת היווצרות החיוב הקודם ובתוספת הפרשי הצמדה החל מאותו מועד ועד למועד התשלום בפועל. |
|
(ג) |
הוראת סעיף קטן (א) לעיל תחול לגבי היטל קודם ביחס לשטח הקרקע ושטח הבנין כפי שהיו במועד היווצרות החיוב הקודם; אין בתשלום היטל קודם כאמור בסעיף קטן (א) לעיל כדי לגרוע מחובתו של בעל נכס בתשלום היטל בעבור בניה חדשה או בניה חורגת בהתאם לקבוע בחוק עזר זה. |
|
|
|
|
|
|
מסירת הודעות
16. מסירת הודעה או דרישת תשלום לפי חוק עזר זה תהא בדרך של מסירה לידי האדם שאליו היא מכוונת או מסירה במקום מגוריו או במקום עסקיו הרגילים או הידועים לאחרונה, לידי אחד מבני משפחתו הבגירים או לידי אדם בגיר העובד או מועסק שם או משלוח במכתב רשום הערוך אל אותו אדם לפי מען מגוריו או עסקיו הרגילים או הידועים לאחרונה; אם אי אפשר לקיים את המסירה כאמור, תהא המסירה בדרך של הצגה במקום בולט לעין באחד המקומות האמורים או על הנכס שבו היא דנה.
תיקון חוק עזר (הצמדה למדד)
| 17. |
בתוספת לחוק העזר לשלומי (הצמדה למדד), התשמ"ח-1985 (להלן – חוק עזר הצמדה למדד): |
|
|
(1) המילים: "חוק עזר לשלומי (אגרת ביוב), התשל"ו-1966."
"חוק עזר לשלומי (היטל ביוב), התשל"ו-1966" – יימחקו; |
|
|
(2) בסופה יבוא חוק עזר לשלומי (ביוב), התשס"ז-2007. |
|
מגבלת גבייה
18. החל ביום ה' בטבת התשע"א (1 בינואר 2011), הטלת היטל ביוב לפי חוק עזר זה תהא טעונה אישור של מליאת המועצה ושל שר הפנים.
ביטול
19. חוק עזר לשלומי (ביוב ובורות שפכים), התשנ"ז-1996 – בטל.
הוראת שעה
20. על אף האמור בחוק עזר הצמדה למדד כתיקונו בחוק עזר זה –
(1) יעודכנו תעריפי ההיטל הנקובים בתוספת במועד פרסומו של חוק עזר זה (להלן – יום העדכון הראשון), לפי שיעור שינוי המדד, שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הראשון לעומת מדד חודש אוגוסט 2004.
(2) יעודכנו תעריפי האגרה הנקובים בתוספת ביום העדכון הראשון לפי שיעור שינוי המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הראשון לעומת מדד חודש אוקטובר 2005.
תוספת
היטל ביוב
(סעיפים 2 עד 5)
|
|
שיעורי ההיטל בשקלים חדשים
|
|
|
ביב
|
ביב
|
מכון
|
מיתקנים
|
|
|
|
ציבורי
|
מאסף
|
טיהור
|
אחרים
|
סה"כ
|
| 1. |
קרקע |
|
|
|
|
|
|
לכל מ"ר משטח הקרקע |
4.04
|
0.25
|
1.50
|
0.04
|
5.83
|
| 2. |
בנין |
|
|
|
|
|
|
לכל מ"ר משטח הבנין |
26.91
|
1.67
|
10.00
|
0.27
|
38.85
|
אגרת ביוב
(סעיף 10)
|
|
שיעורי האגרה בשקלים חדשים
|
|
|
אגרת
|
אגרת
|
אגרת
|
|
|
|
תפעול
|
טיהור
|
פחת
|
סה"כ
|
| 3. |
לכל מ"ק מים נצרכים בנכס |
0.87
|
0.25
|
0.31
|
1.43
|
י"ח באייר התשס"ז (6 במאי 2007)
נעמן גבריאל
ראש המועצה המקומית שלומי
(א) מועד ההעלאה;
|
